"אנשים שואלים אותי למה אני בחרדה ואני אומרת להם שאין לי מושג. החרדה פשוט שם."
הדוברת היא ווג, דוגמנית ומגישת טלוויזיה מצליחה. היא אהובה ומוערכת ואין לה לכאורה סיבה לחשוש מדבר. ובכל זאת, לדבריה, החרדה הפכה לחלק בלתי נפרד חייה.
בסרט היא יוצא לפגוש מטפלים מסוגים שונים, קונבנציונליים ואלטרנטיביים, מנסה להבין דרכם אם יש דרך לחיות עם החרדה, להפחית אותה או להיפטר ממנה לחלוטין. עם עשרה אחוז, אחוז גבוה יחסית של הלוקים בחרדה באירלנד (המדינה בה הופק הסרט), חרדה בהחלט אינה נחלתם של מעטים או בודדים.