מהו צער השתיקה שאורלנד שר עליה בשירו "אני נושא עמי"? מדוע בגיל 22 הוא מעיד על עצמו: "בחלוני קמלו כבר שושני הנוחם?" וכיצד השתיקה הזאת מתיישבת עם ההתעקשות לשיר "גם אם ראשנו שח"? ועם האופטימיות של "סובבוני להט אש בוערת"? ומיהו המיילל ברוח?
תוכן זה זמין למנויים בלבד
הקישו על הכפתור הימני ביותרלהגדלה למסך מלא
