פרק 2 מתוך הסדרה "האישה בתנ״ך : כשמיתוס פוגש היסטוריה" הנחש שפיתה את האישה לאכול מפרי "עץ הדעת טוב ורע" היה הערום (=פיקח) מכל החיות שהסתובבו בגן עדן. נדבר על דמותו המיוחדת של הנחש בתנ"ך ובמיתולוגיות הקדומות; נדבר על תכונותיו המיוחדות של הפרי האסור ועל חשיבותו העצומה להבנת הקשר שבין אלוהים לבין האדם; נראה שכדי לצאת מהקפסולה של גן עדן (שבה איש לא נולד ולא מת), ולהתניע את העולם הריאלי שברא אלוהים, היה על הנחש היה לפתות את האישה לאכול מפרי העץ האסור.

תוכן זה זמין למנויים בלבד
הקישו על הכפתור הימני ביותרלהגדלה למסך מלא