
אוצרת אמנות, מרצה, מבקרת וחוקרת אמנות
בוגרת תואר שלישי בתולדות האמנות מהאוניברסיטה העברית, בירושלים. מבקרת וחוקרת אמנות. אוצרת ראשית במרכז לאמנות עכשווית ברמלה CACR אותו ייסדה ב 2019. במוזיאון בית ביאליק בתל אביב היא אוצרת אמנות עכשווית מאז 2013. כמו כן אצרה במוזאונים מובילים בהם מוזיאון פתח תקווה והמשכן לאמנות בעין חרוד, בחללים ציבוריים בהם בית האמנים בירושלים וכן בגלריות פרטיות.
דר' שפי מרצה במחלקה לחדשנות ועיצוב במכללה למנהל בראשון לציון וכן בפורומים אקדמיים בין לאומיים. לאחרונה ד"ר סמדר שפי הרצתה בכנסי הקיץ של המחלקות להיסטוריה יהודית הנערכים בהוהנהם, אוסטריה; במחלקה להיסטוריה באוניברסיטה האמריקאית בוושינגטון; ובמחלקה לספרות השוואתית בסטנפורד. לאחר עשרים שנה בהן הייתה מבקרת האמנות של עיתון "הארץ" דר' שפי יסדה את בלוג ביקורת האמנות הדו-לשוני "החלון" הפועל מאז 2012 והפך ב 2020 גם במה להרצאות. כמו כן היא מבקרת האמנות של גלי צה"ל מאז 2007.
העולם בו נוצרה הביאנלה ב 1895 כבר איננו – עולם אירופאי של יציבות, שגשוג ומדינות קולוניאליסטיות ששלטו ללא מיצרין ביבשות אחרות. בסדרת הרצאות שמביטות בהיסטוריה, בהווה ובנגזרות של האירוע נבין כיצד השכילה הביאנלה להשתנות, להתאים עצמה לזמנים ולהפוך לאירוע המעצב, במידה רבה, את מפת האמנות העכשווית. בסדרה הרצאות המביטות על 105 השנים הראשונות ובהן נעקוב מפתיחת התערוכה הראשונה על ידי מלך איטליה ב 1895, מלחמות העולם (כולל ביקור מתוקשר של היטלר), ביאנלה ללא תערוכות ועד לסוף המאה העשרים. הרצאות אחרות עוסק
האמנות תמיד הייתה כלי לשינוי. מאבקים חברתיים, גזעיים ופמיניסטיים עומדים בלב יצירותיהם של אמנים כמו יאיוי קוסאמה, אי ווי ווי ומאוריציו קאטאלן. כפי שאמרה שירין נישאט: *"אמנות היא הנשק שלנו. תרבות היא התנגדות."* בסדרת הרצאות מרתקת, נחקור כיצד תנועת #MeToo החזירה את תופעת הפמיניזם למרכז הבמה בעולם האמנות, **נבחן את ייצוגם של סטריאוטיפים של שחורים באמנות**, מתת-ייצוג להובלה תרבותית בעקבות אירועים גזעניים בארה"ב, דרך **סיפורו של פייר בונאר** נדבר על אהבה, מעמדות ושינוי חברתי דרך עיניו של אחד הציירי
אילו תערוכות כבר נחשבות לאירועים הגדולים של 2025? מה מסתתר מאחורי יצירותיו של אנסלם קיפר העוסקות בזיכרון, טראומה ומיתוסים? ואיך חוויית חדר המראות האינסופי של יאיוי קוסאמה מחברת אותנו לחיפוש אחר אמת? בסדרה ייחודית נכיר את תערוכת הענק של קיפר בלונדון ונבין את ההקשרים ההיסטוריים והתרבותיים שמעצימים את חוויית הצפייה. נסקור את התערוכות המבטיחות השנה, ממוזיאונים מובילים ועד מגמות חדשות כמו תיקון ייצוגן של אמניות נשים. נסיים במסע אל עולמה של יאיוי קוסאמה, האמנית בת ה־96 שמחברת בין מזרח ומערב וי
בעוד לכל אמנ/ית סיפור וגוף יצירה יחודיי הרי לכולם משותף היותם בעלי Signature Style – סגנון מובהק, ומוטיבים המזוהים עימם. הצוואר המוארך של מודלאיני, הדיקנאות המובהקים של קאלו, כובע הבולר השחור של מגריט והנקודות של קוסמה – כולם מוכרים ואהובים ויחד יוצרים נרטיב אסטטי (אחד מרבים) של המאה הקודמת. לכולם משותף החיפוש, והמציאה, של קולם המובהק האינדיבידואלי בתוך תנועות האמנות הגדולות - מאקספרסיוניזם , לסוראליזם ולפופ – שעיצבו את האמנות כפי שאנו מכירים אותה כיום.
גלריות בינלאומית נסגרות בזו אחר זו. בתי המכירות הפומביות דיווחו על ירידה של כ 20% בהיקף המכירות וירידה של קרוב ל 40% ירידה ביצירות המוערכות במעל 10 מיליון $ בשנת 2024 לעומת 2023. המגמה התחזקה במחצית הראשונה של 2025 (לגביה כבר יש נתונים) עם ירידי אמנות מבוטלים וירידה של 9% במכירות של כריסטיס וסותביס. מה ההשלכה של מגמות אלו על עולם המוזיאונים? ומה לגבי השפעות המכסים החדשים שמטיל הנשיא טראמפ? היכן הם מרכזי צריכת האמנות החדשים? מה התרומה של רכישת סותביס בידי פטריק דרהי הישראלי-צרפתי להידרדר
לצפייה בהרצאהבזמן המלחמה ביוני 2025 הורדה אמנות הן בישראל והן באירן למרחבים מוגנים, התבוננות באמנות האיראנית העכשווית תגלה תמונה מפתיעה ומרתקת . לאורך שנים האמנות הזו נוצרת בתוך מרחב פוליטי חברתי מורכב ובחלקו עוין. למרות זאת אמניות/ים באיראן הם קול חשוב ויצירתי, חלק מהקולות הליברליים הקוראים לשינוי. אמניות ואמנים, גלריות עכשוויות, המוזאונים וגם יחסיו עם הזירה הבינלאומית - אקוספרה תרבותית שלמה. האמנות שוברת מוסכמות שכופה השלטון אך גם מפרקת סטראוטיפים של המערב על איראן ובעיקר דבקה בחופש.
לצפייה בהרצאהזיכרון השואה מעצב היבטים רבים בהוויה הישראלית. נדמה שלא רק שהשנים לא הקהו את הזיכרון אלא שככל שגדלה ההבנה לממדי וגווני הטראומה נוכחותה הולכת וגוברת. האמנות הישראלית עוסקת בה לאורך כל השנים. בעוד שמעטים הם האמנים ששואה מהווה נושא בלבדי ביצירתם הרי כמעט כל האמנים עוסקים בה בחלק מעבודותיהם. הכוונה אינה לייצוג הזוועות אלא לעיסוק בתובנות, חרדות, פחדים וקרעים שלא התאחו במערך חיי יחידים וחברה. נראה, בין היתר עבודות של סיגלית לנדאו, אליהו אריק בוקובזה, ומיכאל קובנר.
לצפייה בהרצאהאמנות הבוחנת קשר למיתוסים עתיקים, למסורות בהן יש לכוחות שאינם מוסברים השפעה ומקום. אמניות ואמנים מטשטשים את הגבולות בין מיצג לטקס, בין קריאה של רבדים ניראים ללא ניראים ומציעים הצעה רדיקלית: אמנות שמשפיעה על הקיום ולא לבטא, להשקיף או לאתגר מציאות אלא להשפיע על הרבדים הבלתי נראים של הקיום. בין היתר נראה עבודות של אברהם אופק, איתן בוגנים ושי זכאי.
לצפייה בהרצאההתבוננות על היחס בין דימוי וטקסט ועברית: עבודות בהן טקסט הופך לדימוי, כאלו בהן דימוי מתפרק לטקסט. מעבודה העוסקת בליקוק אותיות של ילדים בחדר ועד לשימוש באמצעים טכנולוגיים לזיהוי שפה ובינה מלאכותית. העברית על המטען התרבותי האדיר האצור בה הופכת כל שימוש למרובד\ למקסים, לאוצר סוד. בין האמנים/יות שנתבונן בעבודותיהם הדסה גולדוויכט , דפנה שלום, כרם נאטור, מיכל היימן, ניצן מינץ.
לצפייה בהרצאהגלגולים רבים עברה דמות הערבי מהאמנות הארץ ישראלית המוקדמת ועד היום. מתיאור אקזוטי לתיאור מתריס ועד להתבוננות המגוונת והשיווינית היום. נראה עבודות של אמנים ואמניות ממרבית הקהיליות הדתיות בארץ ונראה כיצד שינויים פוליטים מקומים ושינויים רעיונים בינלאומים , בעיקר הפוסט קולוניאליזם משפיע על התיאורים . בין היתר נראה עבודות של עדי ברנדה , אלי שמיר, ראידה אדון.
לצפייה בהרצאההרצאה על אומנית מיוחדת ומקורית יוצאת דופן.מרצה מקסימה ומעמיקה .כל הרצאה שלה מרתקת ומדהימה בעומקה .כלל הכבוד לה !!!
מרצה מעולה ומדויקת .אומן מיוחד במינו עם השכלה רחבה במיוחד !!!
סקירה מרתקת על אומנית מרתקת. חרמונה
גישה לכל הרצאות ד"ר סמדר שפי ולאלפי תכנים נוספים - צפו בכל מקום, בכל זמן.