אגונומיקס

אמונה עממית ידועה טוענת שמנהלים בכירים של ארגוני ענק צריכים להיות פסיכופאטים כדי להצליח. הם צריכים להיות בעלי מוטיבציה ללא גבולות להתקדם, להיות מוכנים לדרוך על גופות בדרך לפיסגה, להיות חסרי רגישות ולהתעלם מעלבונות והטחות אשמה, להיות מסוגלים להתעלם מקודים של מוסר ולכרות בריתות מפוקפקות עם אנשים רעים שיקדמו אותם, אנשים שאותם ישליכו מאחורי גוום שניה אחרי שיתקדמו. האם יש לכל התפיסות האלה אחיזה במציאות? ואולי זהו סתם תירוץ שאנחנו מספרים לעצמנו, כי לא הצלחנו להגיע לכס המנכ"ל בעצמנו? האמירות - "לא ה