“את לא נולדת אישה, את נהיית אישה” — המשפט המכונן שטבעה סימון דה בובואר אינו סיסמה אלא מהלך פילוסופי רדיקלי. אצל בובואר, “האחר” של האקזיסטנציאליזם אינו מושג מופשט אלא מציאות חיה, היסטורית וגופנית: האישה. דרך ספרה פורץ הדרך המין השני נבחן כיצד בובואר לוקחת את עקרון החירות הסארטריאני ומעמידה אותו למבחן, כשהיא שואלת לא אם האדם חופשי, אלא מי בכלל נולד חופשי. בניתוח חד ולא מתנצל היא מראה כיצד נשים אינן נולדות לתוך חירות אלא לתוך תלות, ציפייה ותפקיד, וכיצד הקיום הנשי מעוצב מראש כ“אחר” שעליו נשען הסוביי
תוכן זה זמין למנויים בלבד
הקישו על הכפתור הימני ביותרלהגדלה למסך מלא
