
בן קיבוץ, סופר, אב לשני זוגות תאומים
נולד בשנת 1972 בקיבוץ שריד בעמק יזרעאל. בין לבין מעביר את ימיו על הקו בין חדרה ללואנדה, שם הוא מנהל חווה חקלאית גדולה. חי עם ענת ואב לדריה, נבו, יפתח ואופיר. בעל חלומות צנועים מאוד אבל לא תמיד מוצא מיטה ראויה בה יוכל לחלום אותם. מאמין גדול בבעלי חיים ולפעמים גם בבני אדם, ומקווה שיהיה טוב.
״טוב לי בקיבוץ, עם השקט והפנאי ועם שמש על כתפיי״ … כך שר דודו זכאי למילותיו הנפלאות של אהוד מנור ז״ל אי שם בשלהי שנות ה 70 של המאה הקודמת. מאז ימי המאבק בתולדות היישוב והגשמת החזון האוטופי לשוויון, חברי (ובעיקר חברות) קיבוץ העזו למרוד ולפרק את מוסד הלינה המשותפת, רוב הקיבוצים הופרטו, ואת השדות החקלאיים מעבדים היום הרבה עובדים זרים, ממש לא על פי חזונו של בן גוריון על ״עבודה עברית״. קיבוץ – המקום הכי טוב לגדול בו… האמנם? מה זה אומר בכלל? על שאלה זו ינסו לענות בגוף ראשון, דור שני והלאה, מהביטים
מענין עוד מבט אישי על ילדות בקיבוץ.אני חניכת השומר הצעיר שבאידאולוגי של אז שנות החמישים הקיבוץ היה כאידאל ושיא ההגשמה .בדיאבד יודעים כבר שנים על הבעיות והחסרונות שבשיטה.רגב בסיפורו האישי מרגש.
כמו תמיד: גיל שוחט הגאון המוזיקלי מעביר הרצאה+ מוזיקה בצורה מופלאה. תענוג ומרטיט לב.
תודה לך על כל העברת הסדרה המרתקת שלך על הריגול בישראל ובעולם ואשמח שיהיה לה המשך
גישה לכל הרצאות רגב הרוש ולאלפי תכנים נוספים - צפו בכל מקום, בכל זמן.