רישומי מסעות נועזים במדינות שכנות

ינון שבטיאל הוא חוקר מערות ישראלי. הוא בעל דרגת פרופסור חבר, מרצה בכיר במכללה האקדמית צפת וחבר צוות בכיר בסניף המרכז לחקר מערות בישראל בגליל.

במהלך שלוש השנים שבילה בסיני נחשף למרחבי מדבר סיני ולצפונותיו והיה מראשוני מטיילי סיני שנחשפו למקומות בהם בוצעו לראשונה טיולים באמצעות גלישה בחבלים של מפלי ענק, זורמים בחלקם, בוואדיות ובנקיקים עלומים. את אהבתו למדבר הביא עימו בשובו לקיבוץ והמשיך לטייל במרחבי מדבר יהודה, שם הכיר את הגאוגרף הראשי של רשות הטבע והגנים מנחם מרקוס, ממנו למד את תורת הסקרים ואותו לימד את תורת הגלישה מצוקים.

ראשית דרכו בהוראת לימודי ארץ ישראל עשה בתיכון האזורי גבעת ברנר, שם לימד תנ”ך והיסטוריה ושימש כמחנך כיתה בה שילב את לימודי התנ”ך וההיסטוריה עם הוצאת כיתתו לסיורים.

השינוי הגדול שהתחולל בחייו המקצועיים אירע כמעט מייד בשובו לקיבוץ, עת הצטרף לסקר המערות הראשון של מלח”ם בהר סדום, בראשותו של פרופ’ עמוס פרומקין, מייסד המלח”ם. השהות הממושכת במערות והתובנה שמדובר בתחום עלום ולא מוכר הביאה אותו להחלטה שהתחום ראוי להתייחסות מחקרית.

במהלך השנים שחלפו השתתף פרופ' שבטיאל בגילוי ובמחקר של עשרות מערות נטיפים ומערות חצובות ברחבי הארץ, לאורך הקו הירוק, ברחבי יהודה ושומרון, במדבר יהודה, ומאז שנת 2000- ברחבי הגליל. במהלך חקר המערות בגליל, חשף פרופ’ שבטיאל עשרות מערכות מסתור בתת-הקרקע ומאות מקלטי מצוקים בראשי צוקים תלולים, עליהם כתב את עבודת הדוקטור שלו. במהלך מחקריו הסתבר לו שמאות החללים התת-קרקעיים שהתגלו על ידו הוכשרו על ידי יהודי הגליל כמקומות מסתור ומקלט, כהכנה לקראת הגעתו של הצבא הרומי לגליל על מנת לדכא את המרידות של היהודים נגד הרומאים. תגליות אלה וחיבורם של הממצאים הספלאולוגים והארכאולוגים למקורות היסטוריים כמו חיבוריו של יוסף בן מתתיהו, זיכו אותו בתואר דוקטור מטעם אוניברסיטת בר-אילן. העבודה נעשתה בהנחייתם של פרופ’ חנן אשל ופרופ’ בועז זיסו.

בכל אותן שנות המחקר ועד היום מכהן פרופ’ ינון שבטיאל כמרצה בכיר במכללה האקדמית צפת ומלמד בה קורסים בלימודי ארץ ישראל בכלל ולימודי הגליל בפרט.

בשנת 2014 פרסם פרופ’ שבטיאל ספר בנושא מחקריו, בשם: מקלטי מצוקים ומערכות מסתור בתקופה הרומית הקדומה, בהוצאת ספריית הלל בן חיים ללימודי היהדות.

ב-27 ביולי 2020 הוענק לו תואר פרופסור חבר, מוועדת המינויים של המועצה להשכלה גבוהה.

תגליות:

ראשון הסוקרים בסקירה מדעית (יחד עם ולדימיר בוסלוב, מהמלח"ם) של כל המערות התלולות שההגעה אליהן התאפשרה רק בגלישה בחבלים או בטיפוס אלפיני של: הר ארבל, הר נתאי, נחל עמוד, סלע עכברה, הר אביתר, נחל דישון, נחל דלתון, נחל אביב, נחל בצת, נחל נמר ומערות נחל כזיב. במרבית המערות למעט המערות בגליל המערבי, התגלו ממצאים מתקופת המרד הגדול של היהודים ברומאים. המערות זכו לכינוי מקלטי מצוקים. גילה, תיעד, חקר ופרסם חלק גדול של עשרות מערכות מסתור שהתגלו מתחת לשרידיהם של יישובים יהודיים בגליל. מערכות המסתור האלה הניבו מחקר רחב היקף שנמשך עד עצם היום הזה. חלק גדול של הממצאים שהתגלו בתוך מערכות המסתור מאלה שנחפרו או נסקרו תוארך השימוש בהן במאות הראשונה והשנייה לספה"נ. שותף לגילויין של מערות נטיפים מרהיבות בגליל ומערות שהתגלו בתוכן ממצאים ארכאולוגיים נדירים, כמו: מערת זרעית, מערת מנות ומערות המפלט בבקעת מירון. יזם מחקר חדש סביב גילוין של אמות מים ונקבות מים עיליות ותת-קרקעיות בצפת ובסביבתה. מדובר במחקר ייחודי המשלב מספר תחומי ידע: היסטורי, ספלאולוגי, גאולוגי והידרולוגי וזאת בשילובם של חוקרים נוספים בתחומים אלה (ביחד עם פרופ' עמוס פרומקין מהמכון לחקר מדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית וד"ר מירה מטיוס מהמכון הגאולוגי). במהלך סקר המערות בנחל נמר בגליל המערבי גילה (יחד עם ולדימיר בוסלוב מהמלח"ם) מערה תלולה במיוחד, בתוכה התגלו אמפורות וכלים נוספים תמימים. למערה הוצא רישיון חפירה והיא נחפרה יחד עם הארכאולוג ד"ר דני שיאון מרשות העתיקות. החפירה הארכאולוגית הייתה ייחודית בכך שהמערת-מקלט קטנה במיוחד, ונמצאת בגובה 40 מ' מעל הקרקע. במסגרת השתתפות במשלחת של חוקרי מערות ישראליים שיצאה לסקור ולמפות מערות בקייסרי בטורקיה, היה שותף לגילויין שם של מערכות מסתור בדגם המוכר משפלת יהודה ומהגליל.