
פתיחת העשור הראשון של המאה העשרים בארץ ישראל היהודית לא בישרה טובות: הברון רוטשילד הסתלק מתמיכתו במושבות והעביר את הטיפול בהן לחברת יק"א. בארץ פרץ משבר כלכלי וחברתי, שנמשך כמה שנים. בסוף 1903 החל גל עלייה חדש, "העלייה השנייה", שהביא סוג חדש של עולים: חלוצים צעירים. היישוב גדל באיטיות ולקראת סוף העשור היו בארץ כ-60 אלף נפש, כרבע מהם ביישוב החדש. ב-1908 הקימה ההסתדרות הציונית שלוחה ביפו בשם "המשרד הארץ-ישראלי" ועד סוף העשור חלו כמה שינויים לטובה: הוקמו חוות חקלאיות והונחו היסודות ל"אחוזת בית", ש

מרצה מאוד מעין, יודע לספר, לא משעמם לרגע.
שאלו שאלות וקבלו תשובות ישירות מהמרצים
מחשב, טאבלט או נייד - בכל מקום ובכל זמן
העשור השני של המאה החל בארץ ישראל בתנופה ובקיץ 1914 הקיף היישוב כ-85 אלף נפש, במה שנחשב בעת ההיא להישג מרשים. הוקמו יישובים חדשים, נפתח פתח להתיישבות בעמק יזרעאל ובחיפה עמד להיפתח מוסד אקדמי ראשון – הטכניון. אחוזת בית הפכה לתל אביב, עיירה שהתפתחה במהירות. אלא שבקיץ 1914 הכל התהפך. פרצה מלחמת העולם הראשונה שנמשכה ארבע שנים. היישוב סבל קשות מידו הקשה של השלטון הטורקי. מאסרים, גירושים, מחלות ורעב צמצמו את היישוב עד 1918 לכ-50 אלף נסיגה – נסיגה להיקף של 1900. אך היה גם מקום לתקווה: הצבא הבריטי פל

סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל והתקשורת הישראלית
סופר וחוקר תולדות ארץ ישראל והתקשורת הישראלית. מרצה בכיר באוניברסיטת תל אביב וראש החוג ללימודי ארץ ישראל במכללת בית ברל.
היה עורך של "במחנה גדנ"ע" ו"במחנה נח"ל". בעל תואר ראשון במדע המדינה וסוציולוגיה ותואר השני במדע המדינה מטעם השלוחה התל אביבית של האוניברסיטה העברית בירושלים. את תואר דוקטור קיבל במסגרת בית הספר למדעי היהדות של אוניברסיטת תל אביב.
מפקד גלי צה"ל לשעבר, לאחר ש/סיים את תפקידו בגלי צה"ל עבר להיות העורך הראשי של משרד הביטחון – ההוצאה לאור.
מלבד היותו מרצה להיסטוריה, מרבה נאור בכתיבת ספרים פופולריים בתולדות ארץ-ישראל (ביניהם זכתה להצלחה גדולה הסדרה "מסיפורי ארץ אהבתי"), וכן ביוגרפיות על אישיה (בין היתר כתב ביוגרפיות על הברון רוטשילד, פנחס ספיר, הרמטכ"לים יעקב דורי וחיים לסקוב ואליהו דובקין, "שר העלייה של המדינה שבדרך"). כתב ספרים נוספים על צה"ל: "על הגובה" – על חיל האוויר (1965); "ימי יוני" – על מלחמת ששת הימים, יחד עם זאב ענר; ו"השבח להם" – על מקבלי צל"שים.
במסגרת המכון לתקשורת יהודית באוניברסיטת תל אביב, בראשות שלום רוזנפלד, ערך את כתב העת "קשר" לתקשורת יהודית וישראלית, שיצא לאור במשך 16 שנה (33 חוברות, 1987–2003).
נאור היה שותף במשך שנים לזאב ענר בתוכנית הרדיו "מחפשים את המטמון", שבה התוודעו המאזינים דרך שעשוע וכתב חידה לפרקים בתולדות ארץ-ישראל.
ספרו "17 המדרגות" הוא רומן שבאמצעותו הוא עוקב אחרי פרקים בתולדות הארץ דרך גיבורו, דב בן ליש, דמות מסתורית שהייתה נוכחת כמעט בכל אתר ונקודה חשובה בהיסטוריה של עם ישראל וארצו.
נאור הוא חוקר וסופר פורה, ובספרייה הלאומית בירושלים אצורים כ-200 כרכים משלו: ספרים שכתב, ספרים שהיה שותף לכתיבתם, ספרים שערך, קטלוגים לתערוכות, וכן רומן אחד וכמה ספרי סיפורים לבני הנעורים. הוא משמש כיועץ וכאוצר מוזיאונים, כגון מוזיאון הרעות במצודת כ"ח (נבי יושע), אתר רכבת העמק בכפר יהושע, מוזיאון ההגנה בתל אביב, ובית ראשונים בהרצליה.
ויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/מרדכי_נאור
כל כך הרבה למדתי על התקופה הזו אבל ההרצאה כל כך נגישה כל כך מובנת וכל כך חשובה
הרצאה מעולה, דר’ נאור מצליח להעביר הפרטים אודות אירועים ואישים באופן מדוייק ומסקרן. קטונתי מלהזכיר רמת בקיאות לעילא... תודה!
צוות תמיכה זמין בטלפון, בוואטסאפ ובמייל בשעות הפעילות
הצטרפו עכשיו וצפו בכל ההרצאות בסדרה ללא הגבלה, בכל מכשיר ובכל זמן
בדקו את כל השאלות הנפוצות או צרו איתנו קשר ונשמח לעזור
גישה לאלפי הרצאות ממיטב המרצים בישראל - צפו בכל מקום, בכל זמן.